Bava Kamma 13

Kapitel 13

א ובעל חוב בבינונית

1 und der Gläubiger erhält vom Mittelmäßigen.

ב וכי תימא סבר ר"ע כל בעל חוב נמי בעידית איכא למיפרך מה לבעל חוב שכן יפה כחו בנזקין תאמר בהקדש שהורע כחו בנזקין

2 Wolltest du erwidern, R. A͑qiba sei der Ansicht, auch jeder andere Gläubiger erhalte vom Guten, so ist zu entgegnen: wohl jeder andere Gläubiger, weil er auch bei Schädigungen im Vorteil ist, während das Heiligtum bei Schädigungen im Nachteil ist!? —

ג לעולם דנגח תורא דידן לתורא דהקדש ודקא קשיא לך שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש ר"ע סבר לה כר"ש בן מנסיא

3 Tatsächlich, wenn ein uns gehörender Ochs einen dem Heiligtume gehörenden Ochsen niedergestoßen hat, wenn du aber einwendest, der Allbarmherzige sage: den Ochsen seines Nächsten, nicht aber den Ochsen des Heiligtums, [so ist zu erwidern,] R. A͑qiba sei der Ansicht des R. Šimo͑n b. Menasja.

ד דתניא ר"ש בן מנסיא אומר שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור שור של הדיוט שנגח שור של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם

4 Es wird nämlich gelehrt: R. Šimo͑n b. Menasja sagte: Wenn der Ochs des Heiligtums den Ochsen eines Gemeinen niedergestoßen hat, so ist er ersatzfrei, wenn aber der Ochs eines Gemeinen den Ochsen des Heiligtums niedergestoßen hat, so muß er sowohl verwarnt als auch nicht verwarnt den ganzen Schaden ersetzen. —

ה אי הכי ר' ישמעאל ור"ע ממאי דבעידית דניזק וזיבורית דמזיק פליגי דלמא דכ"ע בדניזק שיימינן והכא בפלוגתא דר"ש בן מנסיא ורבנן קמפלגי

5 Woher weißt du demnach, daß R. Jišma͑él und R. A͑qiba über [den Fall streiten, wenn] das Gute des Geschädigten [nicht dem] Schlechten des Schädigers gleicht, vielleicht sind beide der Ansicht, daß mit [dem Guten] des Geschädigten zu zahlen sei, und sie führen den Streit des R. Šimo͑n b. Menasja und der Rabbanan:

ו ר"ע סבר כר"ש בן מנסיא ור' ישמעאל סבר כרבנן

6 R. A͑qiba ist der Ansicht des R. Šimo͑n b. Menasja und R. Jišma͑él ist der Ansicht der Rabbanan!? —

ז א"כ מאי לא בא הכתוב

7 Wieso hieße es demnach: die Schrift will damit!?

ח ועוד מאי ק"ו להקדש

8 Und wieso hieße es ferner: und um so mehr beim Heiligen!?

ט ועוד הא אמר רב אשי תניא בהדיא (שמות כב, ד) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר מיטב שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק:

9 Und ferner sagte R. Aši, es gebe eine ausdrückliche Lehre: Das beste seines Feldes und das beste seines Weinberges soll er bezahlen, das beste des Feldes des Geschädigten und das beste des Weinberges des Geschädigten — so R. Jišma͑él; R. A͑qiba sagt, das beste des Feldes des Schädigers und das beste des Weinberges des Schädigers.

י רמי ליה אביי לרבא כתיב מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב אין מידי אחרינא לא

10 Abajje wies Raba auf einen Widerspruch hin: Es heißt: das beste seines Feldes und das beste seines Weinberges soll er bezahlen, also nur mit dem besten, nicht aber mit anderem,

יא והתניא (שמות כא, לד) ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין

11 und dem widersprechend wird gelehrt: Soll er ersetzen, dies schließt ein, was Geld wert ist, sogar Kleie!? —

יב לא קשיא כאן מדעתו כאן בעל כרחו

12 Dies ist kein Widerspruch; das eine, wenn er freiwillig [zahlt], das andere, wenn durch Zwang.

יג אמר עולא בריה דרב עילאי דיקא נמי דכתיב ישלם בעל כרחו

13 U͑la, Sohn des R. I͑leaj, sagte: Dies ist auch zu beweisen, denn es heißt: soll er bezahlen, durch Zwang.

יד א"ל אביי מי כתיב ישולם ישלם כתיב מדעתו משמע

14 Abajje sprach zu ihm: Heißt es etwa: soll bezahlt werden, bezahlen heißt ja freiwillig!?

טו אלא אמר אביי כדמר דתניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה

15 Vielmehr, sagte Abajje, ist dies nach einer Lehre des Meisters zu erklären. Es wird gelehrt: Wenn jemand Häuser, Felder und Weinberge besitzt und keine Gelegenheit hat, sie zu verkaufen, so gebe man ihm vom Armenzehnten bis zur Hälfte.

טז והוי בה מר היכי דמי אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו אפילו טובא נמי ליספי ליה דהא זול דכ"ע נמי

16 Hierzu warf der Meister folgende Frage auf: in welchem Falle: ist Grundbesitz allgemein im Preise gesunken und seiner ebenfalls, so sollte man ihm auch mehr geben,

יז אלא דאוקיר ארעתא דכולי עלמא ודידיה איידי דעייל ונפיק אזוזי זל ארעיה

17 denn Grundbesitz ist ja allgemein im Preise gesunken, ist Grundbesitz allgemein nicht im Preise gesunken, nur seiner allein,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel